ניתוק תושבות ויזת זהב מה הקשר ביניהם?

ניתוק תושבות הינו תהליך משפטי מורכב הכולל היבטים עובדתיים וכוונתיים. הסוגיה מתייחסת למצבים בהם אזרחים ישראלים עוזבים את הארץ לתקופות ממושכות, ומעלה שאלות לגבי מעמדם החוקי, זכויותיהם וחובותיהם. הנושא כרוך בבחינת מכלול גורמים כגון משך השהייה בחו"ל, קשרים לישראל, והתנהלות מול רשויות המדינה.

קריטריונים לקביעת ניתוק תושבות

ניתוק תושבות נבחן על פי מספר קריטריונים עובדתיים והתנהגותיים. אלה כוללים משך השהייה בחו"ל, כוונת ההשתקעות, וניתוק זיקות לישראל.

בחינת מקום המגורים הרגיל, במיוחד כשמדובר בקטינים, משלבת את נקודת המבט של הילד עם כוונת ההורים. פעולות מכוונות ומפורשות לניתוק תושבות, כגון עזיבת הארץ עם משפחה מתוך כוונה להשתקע בחו"ל, מהוות ראיות משמעותיות. לעומת זאת, שמירה על זיקות לישראל כגון תשלום ביטוחי בריאות, החזקת חשבונות בנק פעילים וטלפונים עם ספק ישראלי, עשויה להעיד על היעדר כוונה לנתק תושבות.

השלכות משפטיות של ניתוק תושבות

ניתוק תושבות עלול להשפיע על זכאות לקצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. במקרים מסוימים, גם לאחר השבת התושבות והסדרת תשלומי ביטוח רטרואקטיביים, עשויים להתעורר קשיים בקבלת זכויות סוציאליות.

הליך ניתוק תושבות ומודעות לתהליך

קיים חוסר מודעות לגבי הצורך בהליך פורמלי של ניתוק תושבות.רבים אינם מודעים לחובה להודיע על עזיבת הארץ או לקיומו של תהליך ניתוק תושבות.

ניתוק תושבות יכול להיות תהליך הדרגתי, כאשר לעתים קרובות אין החלטה פורמלית וחד-משמעית על עזיבת הארץ בעת המעבר לחו"ל. עם זאת, מבחינה משפטית, המועד האובייקטיבי של המעבר לחו"ל עשוי להיחשב כנקודת הזמן של ניתוק התושבות.

מסלולי הגירה – דרכון ואזרחות קפריסאית

איך מקבלים אזרחות קפריסאית?

ויזת משקיעים בקפריסין היוונית

ישנם מספר דרכים לקבלת ויזות המאפשרות שהות ארוכה מ90 ימים, ברפובליקה של קפריסין.

האקלים הדומה, העובדה שהרוב המוחץ של תושבי קפריסין שולטים בשפה האנגלית, הקרבה של האי לישראל וסביבת העסקים הנחשבת ידידותית הופכים את קפריסין ליעד רלוונטי לצורך קבלת תושבות על ידי השקעה. חשוב להכיר שויזת המשקיע הקפריסאית אינה מאפשרת, בדרך כלל, עבודה באי, או קבלת הכנסה שמקורה אינו בדמי שכירות, ריבית או פירות של השקעה. על המשקיע, בכל החלופות, להוכיח כי מקור הכסף הוא עצמאי ושייך למשקיע . חשוב להכיר כי קיימים תבחיני משנה, אשר על המשקיע ומי שנסמך עליו לעמוד בהם, כגון הצגת תעודת יושר המלמדת על עבר נקי מפלילים.

 

המסלול המהיר לתושבות קבע בקפריסין הינו בעל ארבע חלופות השקעה:

קניית נכס למגורים במחיר מינימאלי של 300,000 יורו בתוספת מע"מ ישירות מיזם/קבלן.

השקעה בנדל"ן (למעט בתים ודירות) כלומר משרדים/חנויות/מלונות וכד', במחיר מינימאלי כולל של 300,000 יורו .ניתן לבצע השקעות אלו מהשוק המשני.

השקעה של 300,000 אירו בהון המניות של חברה רשומה בקפריסין אשר:

החברה פועלת ברפובליקה של קפריסין.

לחברה נוכחות  פיזית מוכחת בקפריסין;

החברה מעסיקה לפחות חמישה אנשים (ללא הגבלה לגבי אזרחותם של 5 אנשים אלה, הם יכולים להיות אזרחי ישראל / אזרחי האיחוד האירופי או קפריסאים).

השקעה של 300,000 אירו ביחידות של קרן השקעות קולקטיביות בקפריסין, כגון קרנות השקעה אלטרנטיביות, קרנות השקעה אלטרנטיביות למספר מוגבל של אנשים וקרן השקעות אלטרנטיביות שמורה.

 

חשוב לדעת שלמשקיע יש אפשרות לממש זכויות לאיחוד משפחות:

ניתן לקבל היתר תושבות גם לילדים בוגרים, רווקים, תלויים כלכלית שהם סטודנטים בגילאי 18-25 (בין אם בקפריסין או בחו"ל) יחד עם  הגשת הבקשה וניתן לשמור על ההיתר לתושבות לאחר יום ההולדת ה-25. ההורים צריכים להציג הכנסה שנתית נוספת של 5,000 אירו לכל ילד. מובהר כי לא ניתן יהיה להוסיף להיתר בן זוג או ילדים לאחר הגשת הבקשה לויזה.

ניתן לקבל היתר תושבות גם להורים של המשקיע או להורי בן/בת הזוג של המשקיע הראשי: המשקיע הראשי יצטרך להציג הכנסה שנתית נוספת של 8,000 אירו לכל הורה תלוי.

על מנת לקבל אזרחות תצטרכו לרכוש נכס בקפריסין ששוויו לפחות 2 מיליון אירו, או להשקיע סכום של 2.5 מיליון אירו בהשקעה אחרת בתוך קפריסין.

אם קיבלתם היתר לתושבות קבע בקפריסין ועברתם לגור שם, חשוב שתדעו כי הנכם מפסיקים להיות תושבי ישראל לצורכי מס, כך שלא תצטרכו לשלם מס בישראל וגם לא תצטרכו לדווח על רווחים מחוץ לישראל-במצב כזה יהיה עליכם לבצע ניתוק תושבות.

כתושבי קפריסין יהיו לכם הקלות והטבות מס ובמקרים מסוימים גם פטור.

קפריסין היא אחת המדינות הבודדות באיחוד האירופי שניתן לקבל בה אזרחות על בסיס השקעה כספית בלבד ומבלי שתצטרכו לגור בה בפועל או לדעת את השפה.

הבאנו את המידע מכתבה מהעיתון הקפריסאי "סייפרוס מייל" אשר נותנת את כל הפרטים לגבי השינויים במדינות ההגירה.

 

ניתוק תושבות לאחר מעבר לקפריסין

הגדרת "תושב ישראל" בדיני המס כוללת מבחנים שונים, כאשר המבחן המרכזי הוא "מרכז החיים". קיימות חזקות כמותיות המסייעות בקביעת התושבות, אך הן ניתנות לסתירה.

ישנן הבחנות בין סוגי תושבים שונים, כגון עולים חדשים ותושבים חוזרים, להם עשויות להיות זכויות מס ייחודיות. בנוסף, קיימות הגדרות ספציפיות של תושבות לצרכי חוקים שונים, כמו חוק הביטוח הלאומי.

חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר הגדרה ספציפית מיהו תושב/ת ישראל, ולכן כשאנו באים לקבוע מיהו תושב ישראל אנו נשענים על הפסיקות של בתי המשפט.

כדי להיחשב לתושב ישראל על האדם לעמוד בשני מבחנים, שבודקים את מרכז החיים:

מבחן אובייקטיבי – האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל.

מבחן סובייקטיבי – היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו.

חשוב לדעת, ניתן להכיר באדם כתושב ישראל רק אם הוא שוהה בישראל כחוק ומחזיק באחת מסוגי האשרות המקנות תושבות: אזרחות ישראלית, רישיון לישיבת קבע, אשרה מסוג א/1, א/2, א/4, א/5.

 

קביעת תושבות למי ששוהה בחו"ל

תושב ישראל שיוצא לחו"ל ממשיך להיות רשום בביטוח הלאומי כתושב ב-5 השנים הראשונות ליציאתו מהארץ.

בתקופה זו נשמרת זכאותו לקצבאות השונות ולביטוח בריאות ממלכתי.

הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של האדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל, אם למשל יש בידי הביטוח הלאומי מידע, ממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל.

5 שנים לאחר המעבר לחו"ל נשללת התושבות, אך קיימת אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה.

הגשת בקשה להארכת התושבות מעבר ל-5 שנים

כדי להאריך את התושבות לאחר 5 שנים בחו"ל, יש להוכיח שהשהות בחו"ל ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים עדיין בישראל.

לשם כך יש למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל, לצרף הוכחות בהתאם ולהגישו למחלקת ביטוח וגבייה בסניף או באמצעות האתר.

 

לדוגמה, מי ששוהה בחו"ל לצורך לימודים או מי שיצא לחו"ל כדי לפרנס את משפחתו שנשארה בישראל, הביטוח הלאומי יכול להמשיך להכיר בו כתושב ישראל מעבר ל-5 שנים, ולמעשה ללא הגבלת זמן. זאת כל עוד עיקר השהות שלו בחו"ל היא לצורך לימודים או עבודה, כשהמשפחה נשארה בישראל, והוא מגיע מעת לעת לביקורי מולדת, גם אם ברוב הזמן הוא בחו"ל.

מבחן תושבות לבני הגיל השלישי

בני הגיל השלישי ששוהים בחו"ל יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר 5 שנים. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות תכופות לחו"ל, ולכן אנו מתחשבים בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לאורך השנים בישראל, ומגמישים את מבחן התושבות.

לדוגמה, אזרח ישראלי שחי בישראל שנים רבות, ובסמוך להגיעו לגיל הפרישה או לאחר הגיעו לגיל הפרישה הוא מרבה לצאת מהארץ כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל. על פי רוב הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בו כתושב ישראל, והוא ימשיך להיות זכאי לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם בממוצע הוא שוהה בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ובתנאי  שהוא לא העביר את מרכז חייו לחוץ לארץ.

הגשת בקשה מוקדמת להפסקת תושבות

מי שעזב את ישראל והעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא, יכול לפנות לביטוח לאומי ולבקש להפסיק את תושבותו לפני שחלפו 5 שנים.

לשם כך עליו למלא באתר הצהרה על ביטול תושבות. ברוב המקרים התושבות תישלל מיום ההודעה לביטוח הלאומי.

שימו לב, כדרי מאוד להיוועץ במומחים בסוגיית ניתוק תושבות בגיל השלישי. אנו ממליצים מאוד לשמור על התושבות בישראל, כדי להבטיח המשך קבלת שירותי בריאות ושמירה על הזכויות הסוציאליות בביטוח הלאומי, ואולם כאמור הדבר דורש ייעוץ פרטני.

לרוב, תהליך העתקת מרכז חיים לחו"ל הוא הדרגתי, במיוחד אם מדובר במשפחה שמלכתחילה מתכוונת לשהות באופן זמני בחו"ל ולאחר מכן לחזור לישראל, לכן אנו ממליצים לשקול היטב את ההחלטה אם להפסיק את תושבות בביטוח הלאומי.

בדיקת התא המשפחתי

בבחינת בקשה להפסקת תושבות, אנו בודקים את כל התא המשפחתי. כלומר, לא תאושר בקשה של אדם להפסקת התושבות אם בן/בת זוגו וילדיו נשארים בישראל.

כמו כן, אם בני הזוג מבקשים להפסיק את תושבות, וכעבור פרק זמן חוזרים לישראל – תושבותם תיבדק מחדש רטרואקטיבית (כולל עבור התקופה שבה הופסקה תושבותם). במקרה כזה, אם יתברר בדיעבד שמרכז החיים שלהם לא עבר לחלוטין לחו"ל – הם יוכרו כתושבים בדיעבד, כולל התקופה שכבר נשללה מהם התושבות.

לדוגמה, בני זוג פנו לביטוח הלאומי לאחר חצי שנה בחו"ל והודיעו שאינם תושבים, ולכן הופסקה תושבותם. כעבור שנתיים כשחזרו לישראל תושבותם תיבחן לאורך כל אותן שנתיים, ואם יימצא שמרכז החיים שלהם נותר בישראל, ושהותם בחו"ל הייתה זמנית – הם יוכרו כתושבים לאורך כל התקופה, ויחויבו בדמי ביטוח בהתאם.

הגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה קובעת כי יחיד "תושב ישראל" או "תושב" הוא מי שמרכז חייו בישראל.

כדי לקבוע היכן מרכז חייו יובאו בחשבון קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובין היתר:

מקום ביתו הקבוע.

מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.

מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע.

מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.

מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

לרוב, בשנת מס מסוימת ייחשב מרכז חייו של אדם בישראל, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

בשנת המס הספציפית הוא שהה בישראל ברוב הימים (183 ימים או יותר, כאשר גם חלק מיום נחשב כיום שלם).

הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 30 ימים או יותר, וכל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס הזו ובשנתיים שקדמו לה הסתכמה ב-425 ימים או יותר.ההגדרה של "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה מבוססת על שני מרכיבים עיקריים: כלל ומבחן כמותי.הכלל קובע כי תושב ישראל הוא "מי שמרכז חייו בישראל". המבחן הכמותי, הידוע גם כ"חזקת הימים", קובע כי אדם ייחשב לתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או אם שהה 30 ימים או יותר באותה שנת מס ובשנתיים שקדמו לה שהה לפחות 425 ימים.

הבחנה בין סוגי תושבים

קיימת הבחנה בין מונחים שונים המתייחסים לתושבות, כגון "עולה" ו"תושב ישראל לראשונה".לא כל מי שנחשב לתושב ישראל לראשונה ייחשב בהכרח ל"עולה".ישנה גם התייחסות ל"תושבים חוזרים ותיקים", אשר עשויים להיות זכאים להטבות מס מסוימות.עובדים זרים ותושבי ישראל עשויים להיות זכאים לנקודות זיכוי שונות במס הכנסה, כאשר תושבי ישראל בדרך כלל זכאים ליותר נקודות זיכוי.

תושבות לצרכי חוקים ספציפיים

הגדרת התושבות עשויה להשתנות בהתאם לחוק הספציפי. לדוגמה, בפסיקה נבחנה שאלת התושבות לעניין סעיף 11 לפקודת מס הכנסה בהתאם להגדרה הכללית של "תושב ישראל" בסעיף 1 לפקודה.בחוק הביטוח הלאומי, ישנן הגדרות ספציפיות לזכאות לדמי לידה.למשל, מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א נחשבות זכאיות, גם אם הלידה אירעה מחוץ לישראל.כמו כן, עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל במשך שישה חודשים רצופים לפחות לפני הלידה עשויה להיחשב זכאית, גם אם אינה תושבת ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל.יש לציין כי ככול שאדם לא ביצע ניתוק תושבות ברשויות המס, עבר לקפריסין, תחול עליו חובת דיווח לרשויות המס, הן בישראל והן בקפריסין.

 

מכוון שלא קיימת אמנת מס בין קפריסין לישראל, משמעות הדבר, תשלום מס הן בקפריסין והן בישראל ללא קיזוז כנהוג בין מדינות אמנה.

ככול שיבוצע ניתוק תושבות, לא תחול על הנישום שבחר לעשות רילוקיישן לקפריסין, חבות דיווח לרשויות המס בישראל.

ככול שאדם ביצע ניתוק תושבות מישראל וחזר לארץ לפני תום 3 שנות תושבות בקפריסין, רשויות המס בישראל יבקשו לבדוק מה הייתה רמת ההכנסה בקפריסין ותמסה בהתאם.

האם לנתק תושבות מישראל?

יש לציין כי ההחלטה האם לנתק תושבות מישראל הינה פונקציה של גורמים רבים כגון ודורת ייעוץ משפטי המשולב בייעוץ חשבונאי השאלות הנשאלות יהיו

מה אמור להיות צפי ההכנסה בקפריסין?

האם אני עושה מעבר מעצמאות למעמד שכיר?

האם מתבצע הילך הפוך, ממעמד שכיר למעמד עצמאי?

האם שניהם גם יחד?

מה מצבי המיסוי האישי שלי כיום בישראל?

את הסוגיות הללו יש ללבן עם יועץ מס מוסמך המתמחה גם במיסוי בינלאומי על מנת שיוכל לבצע אופטימיזציה לטובת קבלת ההחלטה הנכונה.

 

מה עם מי שאינו אוחז באזרחות אירופאית

על מי שאינו אוחז באזרחות אירופאית, חלה החובה להוצאת תעודת תושב זמנית (לשנה).

הדבר כרוך בהגשת בקשה המלווה באגרה שנתית בגובה של 80 אירו לנפש.

ניירת נדרשת נוספת הינה באמצעות המצאת Proof of Funds שמשמעותו, הוכחת יכולת קיום ממקורות כספיים שמקורם אינו בקפריסין שכן אישור התושבות מקנה

מעמד תושבות אך לא מקנה אישור עבודה ברפובליקה של קפריסין.

חשוב לציין כי על כל הניירת להיות מתורגמת לאנגלית ובמקרים מסוימים, ככל שאמורים הדברים לתעודות לידה, ככל שיתבקשו ו/או תעודות נישואין, יבקשו הרשויות חתימה נוטריונית ובמקרים אחרים, אף חתימת אפוסטיל ("APOSTILLE").