תודה שפנית אלינו!

תפקידו של האפוסטיל נולד בעקבות אמנת האג, אשר נחתמה ביום 5.10.1961 במטרה לחסוך הליכי אימות מורכבים להם נדרשו אנשים אשר ביקשו להציג תעודות ציבוריות ממדינה אחת במדינה אחרת. עובר לחתימת האמנה, אנשים שביקשו לאמת את מסמכיהם היו צריכים תחילה לאמתה ברשות שהנפיקה אותה. לאחר מכן, היה עליהם לפנות למשרד החוץ של מדינתם ולאמת שם את חתימת המשרד המנפיק. לבסוף, היו צריכים אותם אנשים לגשת לקונסוליה או לנציגות הדיפלומטית של המדינה שבה הם היו מעוניינים להציג את המסמך ולאמת שם את חתימת משרד החוץ.
אמנת אפוסטיל שמה סוף לשרשרת האימותים. כיום, די באישור אפוסטיל על מנת להציג מסמך רשמי בכל מדינה החתומה על האמנה. כיום חתומות על אמנת האג כמעט מאה עשרים מדינות, כולל ארגנטינה, אלבניה, אוסטרליה, בחריין, אזרבייג'ן, אוסטריה, צ'ילה, ברזיל, בלגיה, צ'כיה, קרואטיה, קפריסין, פינלנד, גאורגיה, צרפת, ארצות הברית, יוון, גרמניה, אוקראינה, טורקיה, בריטניה, שוויץ, דרום אפריקה, ספרד, דרום קוריאה, פורטוגל, רומניה, ניו זילנד, הולנד, פולין ושלל מדינות אחרות.
למרבה התמיהה, מספר מדינות מערביות בולטות כמו טאיוואן וקנדה אינן חתומות על אמנת אפוסטיל. לפיכך, אדם אשר מעוניין להציג תעודה ציבורית ישראלית במדינות אלה ייאלץ לעבור את שרשרת האימותים שתוארה לעיל.