עודכן לאחרונה: מרץ 2026 – בהתאם לדין הישראלי, פסיקת בתי המשפט והנחיות רשות המסים והביטוח הלאומי.

מי נחשב לתושב ישראל

הגדרת "תושב ישראל" לצורכי מס מבוססת על מבחן מרכז החיים, כפי שנקבע בפקודת מס הכנסה ובהנחיות רשות המסים.

קביעת תושבות בביטוח הלאומי לשוהים בחו״ל

תושב ישראל שיוצא לחו"ל ממשיך להיות רשום בביטוח הלאומי כתושב ב-5 השנים הראשונות ליציאתו מהארץ.

בתקופה זו נשמרת זכאותו לקצבאות השונות ולביטוח בריאות ממלכתי.

הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של האדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל, אם למשל יש בידי הביטוח הלאומי מידע, ממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל.

5 שנים לאחר המעבר לחו"ל נשללת התושבות, אך קיימת אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה.

קביעת תושבות לצורך זכויות סוציאליות וקצבאות נעשית בהתאם לכללים והנחיות של המוסד לביטוח לאומי, הבוחן את מרכז החיים בפועל.

הארכת תושבות בביטוח הלאומי לאחר 5 שנות שהות בחו״ל

כדי להאריך את התושבות לאחר 5 שנים בחו"ל, יש להוכיח שהשהות בחו"ל ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים עדיין בישראל.

לשם כך יש למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל, לצרף הוכחות בהתאם ולהגישו למחלקת ביטוח וגבייה בסניף או באמצעות האתר.

לדוגמה, מי ששוהה בחו"ל לצורך לימודים או מי שיצא לחו"ל כדי לפרנס את משפחתו שנשארה בישראל, הביטוח הלאומי יכול להמשיך להכיר בו כתושב ישראל מעבר ל-5 שנים, ולמעשה ללא הגבלת זמן. זאת כל עוד עיקר השהות שלו בחו"ל היא לצורך לימודים או עבודה, כשהמשפחה נשארה בישראל, והוא מגיע מעת לעת לביקורי מולדת, גם אם ברוב הזמן הוא בחו"ל.

מבחן תושבות לבני הגיל השלישי השוהים בחו״ל

בני הגיל השלישי ששוהים בחו"ל יותר מאשר בישראל, יוכלו במקרים מסוימים להמשיך להיות מוכרים כתושבי ישראל, גם לאחר 5 שנים. הביטוח הלאומי מכיר בכך שבני הגיל השלישי פנויים יותר לנסיעות תכופות לחו"ל, ולכן אנו מתחשבים בוותק התושבות שצבר בן הגיל השלישי לאורך השנים בישראל, ומגמישים את מבחן התושבות.

לדוגמה, אזרח ישראלי שחי בישראל שנים רבות, ובסמוך להגיעו לגיל הפרישה או לאחר הגיעו לגיל הפרישה הוא מרבה לצאת מהארץ כדי לבקר את ילדיו או כדי לטייל. על פי רוב הביטוח הלאומי ימשיך להכיר בו כתושב ישראל, והוא ימשיך להיות זכאי לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם אם בממוצע הוא שוהה בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ובתנאי  שהוא לא העביר את מרכז חייו לחוץ לארץ.

הפסקת תושבות יזומה מול הביטוח הלאומי

מי שעזב את ישראל והעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא, יכול לפנות לביטוח לאומי ולבקש להפסיק את תושבותו לפני שחלפו 5 שנים.

לשם כך עליו למלא באתר הצהרה על ביטול תושבות. ברוב המקרים התושבות תישלל מיום ההודעה לביטוח הלאומי.

שימו לב, כדרי מאוד להיוועץ במומחים בסוגיית ניתוק תושבות בגיל השלישי. במקרים מסוימים, שמירה על התושבות בישראל עשויה להיות בעלת יתרונות סוציאליים ובריאותיים, אך ההחלטה מחייבת בחינה פרטנית של נסיבות המקרה.
לרוב, תהליך העתקת מרכז חיים לחו"ל הוא הדרגתי, במיוחד אם מדובר במשפחה שמלכתחילה מתכוונת לשהות באופן זמני בחו"ל ולאחר מכן לחזור לישראל, לפיכך, ההחלטה האם להפסיק תושבות בביטוח הלאומי מחייבת שקילה זהירה וייעוץ משפטי ומיסויי משולב, טרם נקיטת פעולה מול הרשויות.

בדיקת התא המשפחתי בקביעת ניתוק תושבות

בבחינת בקשה להפסקת תושבות, אנו בודקים את כל התא המשפחתי. כלומר, לא תאושר בקשה של אדם להפסקת התושבות אם בן/בת זוגו וילדיו נשארים בישראל.

כמו כן, אם בני הזוג מבקשים להפסיק את תושבות, וכעבור פרק זמן חוזרים לישראל – תושבותם תיבדק מחדש רטרואקטיבית (כולל עבור התקופה שבה הופסקה תושבותם). במקרה כזה, אם יתברר בדיעבד שמרכז החיים שלהם לא עבר לחלוטין לחו"ל – הם יוכרו כתושבים בדיעבד, כולל התקופה שכבר נשללה מהם התושבות.

לדוגמה, בני זוג פנו לביטוח הלאומי לאחר חצי שנה בחו"ל והודיעו שאינם תושבים, ולכן הופסקה תושבותם. כעבור שנתיים כשחזרו לישראל תושבותם תיבחן לאורך כל אותן שנתיים, ואם יימצא שמרכז החיים שלהם נותר בישראל, ושהותם בחו"ל הייתה זמנית – הם יוכרו כתושבים לאורך כל התקופה, ויחויבו בדמי ביטוח בהתאם.

הגדרת תושב ישראל בפקודת מס הכנסה – מבחן מרכז החיים

פקודת מס הכנסה קובעת כי יחיד "תושב ישראל" או "תושב" הוא מי שמרכז חייו בישראל.

כדי לקבוע היכן מרכז חייו יובאו בחשבון קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובין היתר:

מקום ביתו הקבוע.

מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.

מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע.

מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.

מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

לרוב, בשנת מס מסוימת ייחשב מרכז חייו של אדם בישראל, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

בשנת המס הספציפית הוא שהה בישראל ברוב הימים (183 ימים או יותר, כאשר גם חלק מיום נחשב כיום שלם).

הוא שהה בישראל בשנת המס הספציפית 30 ימים או יותר, וכל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס הזו ובשנתיים שקדמו לה הסתכמה ב-425 ימים או יותר.ההגדרה של "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה מבוססת על שני מרכיבים עיקריים: כלל ומבחן כמותי.הכלל קובע כי תושב ישראל הוא "מי שמרכז חייו בישראל". המבחן הכמותי, הידוע גם כ"חזקת הימים", קובע כי אדם ייחשב לתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס, או אם שהה 30 ימים או יותר באותה שנת מס ובשנתיים שקדמו לה שהה לפחות 425 ימים.

טופס ניתוק תושבות מס הכנסה לחצו כאן טופס 1348 ניתוק תושבות מס הכנסה

הבחנה בין סוגי תושבים בדין הישראלי

קיימת הבחנה בין מונחים שונים המתייחסים לתושבות, כגון "עולה" ו"תושב ישראל לראשונה".לא כל מי שנחשב לתושב ישראל לראשונה ייחשב בהכרח ל"עולה".ישנה גם התייחסות ל"תושבים חוזרים ותיקים", אשר עשויים להיות זכאים להטבות מס מסוימות.עובדים זרים ותושבי ישראל עשויים להיות זכאים לנקודות זיכוי שונות במס הכנסה, כאשר תושבי ישראל בדרך כלל זכאים ליותר נקודות זיכוי.

תושבות לצרכי מס, ביטוח לאומי וחוקים ייעודיים

הגדרת התושבות עשויה להשתנות בהתאם לחוק הספציפי. לדוגמה, בפסיקה נבחנה שאלת התושבות לעניין סעיף 11 לפקודת מס הכנסה בהתאם להגדרה הכללית של "תושב ישראל" בסעיף 1 לפקודה.בחוק הביטוח הלאומי, ישנן הגדרות ספציפיות לזכאות לדמי לידה.למשל, מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א נחשבות זכאיות, גם אם הלידה אירעה מחוץ לישראל.כמו כן, עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל במשך שישה חודשים רצופים לפחות לפני הלידה עשויה להיחשב זכאית, גם אם אינה תושבת ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל.יש לציין כי ככול שאדם לא ביצע ניתוק תושבות ברשויות המס, עבר לקפריסין, תחול עליו חובת דיווח לרשויות המס, הן בישראל והן בקפריסין.

האם ומתי נכון לנתק תושבות מישראל

יש לציין כי ההחלטה האם לנתק תושבות מישראל הינה פונקציה של גורמים רבים כגון ודורת ייעוץ משפטי המשולב בייעוץ חשבונאי השאלות הנשאלות יהיו

מה אמור להיות צפי ההכנסה בקפריסין?

האם אני עושה מעבר מעצמאות למעמד שכיר?

האם מתבצע הילך הפוך, ממעמד שכיר למעמד עצמאי?

האם שניהם גם יחד?

מה מצבי המיסוי האישי שלי כיום בישראל?

את הסוגיות הללו יש ללבן עם יועץ מס מוסמך המתמחה גם במיסוי בינלאומי על מנת שיוכל לבצע אופטימיזציה לטובת קבלת ההחלטה הנכונה.

במצבים של רילוקיישן או שהות ממושכת בחו״ל, חשוב להסדיר מראש ייפויי כוח ונושאים נוטריוניים הנוגעים לניהול עניינים בישראל.

לפני קבלת החלטה על ניתוק תושבות או השקעה בקפריסין, מומלץ לבצע בדיקה משפטית ומיסויית מקדימה. משרד עו״ד ונוטריון רחל שחר מלווה הליכים אלה באופן מקצועי, אישי ומדויק.

ניתוק תושבות ומעמד בקפריסין למי שאינו אזרח אירופאי

על מי שאינו אוחז באזרחות אירופאית, חלה החובה להוצאת תעודת תושב זמנית (לשנה).

הדבר כרוך בהגשת בקשה המלווה באגרה שנתית בגובה של 80 אירו לנפש.

ניירת נדרשת נוספת הינה באמצעות המצאת Proof of Funds שמשמעותו, הוכחת יכולת קיום ממקורות כספיים שמקורם אינו בקפריסין שכן אישור התושבות מקנה

מעמד תושבות אך לא מקנה אישור עבודה ברפובליקה של קפריסין.

חשוב לציין כי על כל הניירת להיות מתורגמת לאנגלית ובמקרים מסוימים, ככל שאמורים הדברים לתעודות לידה, ככל שיתבקשו ו/או תעודות נישואין, יבקשו הרשויות חתימה נוטריונית ובמקרים אחרים, אף חתימת אפוסטיל ("APOSTILLE").

אודות הכותבת – עו״ד ונוטריון רחל שחר

עו״ד ונוטריון רחל שחר עומדת בראש משרד בוטיק המתמחה בדיני משפחה, ירושה, תושבות ומיסוי בינלאומי. למשרד ניסיון בליווי לקוחות ישראלים ובינלאומיים בהליכי רילוקיישן, ניתוק תושבות והסדרת מעמד משפטי מול רשויות המדינה, תוך הקפדה על דיוק משפטי, שקיפות והבנת השלכות ארוכות טווח.

שאלות נפוצות – ויזת זהב לקפריסין וניתוק תושבות

האם מעבר לקפריסין במסגרת ויזת זהב מחייב ניתוק תושבות מישראל?
לא. עצם המעבר לקפריסין או קבלת ויזת זהב אינם מביאים אוטומטית לניתוק תושבות מישראל. שאלת התושבות נבחנת לפי מבחן “מרכז החיים”, בהתחשב במכלול נסיבות אישיות, משפחתיות, כלכליות ותעסוקתיות.

האם ניתוק תושבות משפיע על חבות המס בישראל?
כן. ניתוק תושבות לצורכי מס עשוי להביא להפסקת חובת הדיווח ותשלום מס בישראל על הכנסות מחוץ לישראל. עם זאת, ההכרעה אינה טכנית אלא מהותית, ונעשית לפי מבחן מרכז החיים ובהתאם לפקודת מס הכנסה ולפסיקה.

מה ההבדל בין ניתוק תושבות לצורכי מס לבין ניתוק תושבות בביטוח הלאומי?
מדובר בשני מסלולים נפרדים. רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי מפעילים מבחנים דומים אך עצמאיים. ייתכן מצב שבו אדם ייחשב תושב לצורכי ביטוח לאומי אך לא לצורכי מס, או להפך, בהתאם לנסיבות.

האם ניתן להגיש בקשה יזומה להפסקת תושבות בביטוח הלאומי?
כן. אדם שעבר לחו״ל והעביר את מרכז חייו מחוץ לישראל רשאי להגיש בקשה יזומה להפסקת תושבות. עם זאת, ההחלטה מתקבלת לאחר בחינה של כלל הנתונים, ולעיתים גם בדיקה רטרואקטיבית.

כיצד משפיעה חזרה לישראל על קביעת התושבות?
חזרה לישראל עשויה להביא לבחינה מחודשת של שאלת התושבות, לרבות לתקופות עבר. במקרים מסוימים הרשויות בוחנות בדיעבד האם מרכז החיים אכן נותק, והדבר עלול להשפיע על חובות וזכויות רטרואקטיביות.

האם בני משפחה נבחנים בנפרד לצורך ניתוק תושבות?
לא תמיד. בבחינת ניתוק תושבות נבחן לעיתים התא המשפחתי כולו. מצב שבו בן או בת זוג וילדים נשארים בישראל עשוי להקשות על ההכרה בניתוק תושבות של אחד מבני המשפחה.

האם היעדר אמנת מס בין ישראל לקפריסין מחייב תשלום מס כפול?
היעדר אמנת מס עשוי ליצור חשיפה למיסוי כפול, אך הדבר תלוי בקביעת התושבות בפועל ובאופן סיווג ההכנסות. ניתוק תושבות לצורכי מס עשוי לצמצם או למנוע חבות מס בישראל, בכפוף לדין.

האם קבלת אזרחות או תושבות קבע בקפריסין משנה את המצב המשפטי בישראל?
קבלת מעמד בקפריסין מהווה נתון חשוב בבחינת מרכז החיים, אך אינה מכריעה לבדה. גם לאחר קבלת אזרחות או תושבות קבע בחו״ל, הרשויות בישראל בוחנות את מכלול הזיקות בפועל.